שתי הערים החשובות והמפורסמות ביותר של יוון העתיקה היו אתונה וספרטה. הן היו שונות מאוד זו מזו בצורת המשטר ובאורח חייהם. כל אחת מהן סימלה ערכים שונים. בעוד שספרטה טיפחה את העוצמה ואת הכוח הגופני וחינכה להסתפקות במועט, אתונה סימלה את תרבות המחשבה וטיפוח היופי.

אתונה

אתונה שוכנת במישור קטן בין גבעות אטיקה, לא הרחק מן הים. אתונה, היום בירתה של יוון, הייתה העיר הגדולה, החשובה והעשירה ביותר ביוון העתיקה.

אחרי שהיוונים הביסו את הפרסים, ששלטו שנים רבות ביוון, הפכה אתונה למנהיגת העולם היווני. ערי המדינה שניצלו מהפרסים, כרתו ברית עם אתונה - אתונה התחייבה להגן עליהם בעת מלחמה ובתמורה התחייבו הערים לשלם לאתונה סכומי כסף גדולים.

בכספים שגבתה שיקמה אתונה את צבאה, את הימיה, את העיר ואת המקדשים שחרבו במהלך המלחמה.

עושרה של אתונה אפשר לתושביה לבנות מקדשים מפוארים ופסלים שקישטו את רחובות העיר. וכך הפכה אתונה למרכז תרבותי של יוון. 

המאפיין החשוב והבולט ביותר של אתונה: היא הייתה הראשונה שניהלה את ענייניה בשיטה המכונה "דמוקרטיה".   "דמוקרטיה" היא שיטת ממשל שבה ישנה לאזרחים יכולת שווה להשפיע על המדיניות במדינתם, באמצעות הצבעה או בדרכים ממוסדות אחרות.   פירוש המילה דמוקרטיה הוא שלטון העם (ביוונית: דמוס - עם, קרטיה - שלטון)   נאומו של פריקלס, מנהיגה של אתונה, אחרי הבסת הפרסים, על הדמוקרטיה:   "אין אנו חיים על פי חוקה המתחרה בחוקי זולתנו. ויותר משאנו מחקים אחרים, אנו משמשים להם דוגמא. ועל שמשטרנו אינו נתון בידי מועטים, אלא בידי רבים, נקרא שמו דמוקרטיה. ואף על פי שהכול שווים אצלנו לפי החוקים בדברים שבין אדם לחברו, הרי ערכו בחיי הציבור, הכול לפי הצטיינותו הוא וכושרו, הוא הנותן לו יתרון ולא יחוס אבותיו. ואף על פי שאין איש מכלים אותו דבר בחיינו הפרטיים, אין אנו חוטאים לענייני הכלל מתוך יראת הכבוד. ואנו מצייתים תמיד למושלים, אשר יהיו עלינו ולחוקים ובייחוד לחוקים שניתנו לטובת העשוקים, וגם לאותם חוקים שלדעת הכול ממיטים קלון על עושיהם, אף על פי שאינם כתובים" (מתוך תולדות מלחמת פולופוניס)   נאומו של פריקלס נחשב, גם היום, כנאום תמיכה בדמוקרטיה.

אסיפת עם פריקלס

האתונאים הקימו לעצמם מוסדות שלטון בהן נערכו אסיפות כלליות, ובהם היה ייצוג של אזרחי העיר.

גבר אתונאי, בן להורים ממוצא אתונאי, היה לאזרח משהגיע לגיל 18. בגיל 20, לאחר ששב מאימוני הצבא, ניתנה לו האפשרות להשתתף באסיפה הכללית.

לאחר שהקריבו קורבן לאלים, הייתה האסיפה מתחיל בעבודה. כל אזרח אתונאי היה בעל זכות השתתפות ודיבור באסיפה הכללית. אולם למעשה תמיד הייתה מצויה באסיפת העם קבוצה של "דברנים" - המון העם היה שומע, מתרשם ומצביע.

סמכותה של האסיפה הייתה בלתי מוגבלת. באסיפות הועלו כל הנושאים הקשורים בחיים המדיניים: הקמת מוסדות ומינוי משרות מדיניות וצבאיות חשובות, ענייני ביטחון פנים וחוץ, כספים, חוקים ושיפוט.

באסיפה השתתפות כ- 3000 אזרחים בזמנים רגילים ומעל ל- 6000 אזרחים בשעה שעל הפרק עמדו עניינים חשובים.

כל אזרח היה רשאי להציע דבר זה או אחר ולכל אזרח ניתנה זכות הדיבור באספות.

כינוסי האסיפה היו נמשכים שעות רבות, ולעיתים היו מסתיימים רק עם רדת החשיכה. 

עם התפתחותן של הערים המשועבדות וגיבושן, הלכה וגדלה התנגדותן לאתונה. הן בקשו  להשתחרר מעולה של אתונה, דבר שהביא לפרוץ המלחמה הפולופונסית.  הערים המשועבדות  כרתו ברית עם ספרטה ופתחו במלחמה נגד אתונה.

המלחמה נמשכה כ- 30 שנה ובסוף המאה ה- 5 לפני הספירה, הובסה אתונה ונכנעה