 |
 |
|
|
|
|
שתי הערים החשובות והמפורסמות ביותר של יוון העתיקה היו אתונה וספרטה. הן היו שונות מאוד זו מזו בצורת המשטר ובאורח חייהן. כל אחת מהן סימלה ערכים שונים. בעוד שאתונה סימלה את תרבות המחשבה וטיפוח היופי, ספרטה טיפחה את העוצמה ואת הכוח הגופני וחינכה להסתפקות במועט.
ספרטה שכנה בחצי האי פלופונסוס והיא שלטה על שטחים גדולים סביבה. ספרטה הייתה ידועה בזכות לוחמיה האמיצים שעשו לה שם בכל רחבי יוון העתיקה. מצביאים ספרטניים עמדו בראש הצבא של יוון שניצח את הפרסים בשנת 480 לפני הספירה.
הספרטנים ראו צורך לדאוג להגנת הפוליס שלהם שהייתה מאוכלסת בזרים רבים ולכן נתנו תשומת לב מיוחד לצבא חזק. בני ספרטה ייחסו חשיבות עליונה לחינוך הנוער ללחימה. החינוך הספרטני נועד לפתח את מיטב הכוחות הגופניים לטובת השמירה על ביטחון המדינה.
האזרח הספרטני היה בראש ובראשונה חייל, וכל חייו הוקדשו לתפקיד זה. הוא אומן לציית ללא שאלות ולעמוד בקשיי המלחמה. האזרח היחיד היה חסר כל ערך עצמי. רק המדינה הייתה בעל משמעות, תפקידו של היחיד ומטרת חייו הבלעדית היו לשרת את המדינה.
חינוך הצעירים היה אחד מן האמצעים לכך, והמדינה התחילה להתעניין באזרח מיום היוולדו. זמן קצר אחרי הלידה הובא הילוד לפני הרשויות הספרטניות ואלו החליטו אם ראוי הילד לחיות, אם לא. אם הילד היה חזק פיסית, נדון לחיים - אם היה חלש, הושלך מראש הצוק. כבר בגיל רך קיבל הילד הספרטני חינוך צבאי בסיסי בביתו. בגיל 7 נלקח מרשות הוריו והפך לרכוש המדינה. הילדים בספרטה גדלו במחנות צבאיים שם הם קיבלו חינוך נוקשה והכשרה לקראת השירות הצבאי. הם למדו שעליהם לשאוף להיות חיילים מצטיינים ומתקדמים בצבא הספרטני, ושהנאמנות לחבריהם למחנה חשובה יותר מהנאמנות למשפחתם. הם למדו להסתפק במועט ולדבר בקצרה ולעניין - דבור לאקוני לצד האימונים המפרכים למדו הנערים מעט מתמטיקה, ספרות ומוסיקה.הספרטנים לא עודדו עיסוק בתחומים כאמנות, שירה ופילוסופיה כפי שהיה מקובל ביוון של תקופתם. התחום היחיד שקיבל עידוד מלבד זה הצבאי היה הספורט, בשל זיקתו לצבא וללחימה. החינוך בספרטה היה חינוך חינם מטעם המדינה והוא חל גם על הנערות, שעיקר חינוכן היה בתחום הספורט.
רק בגיל 30 היו רשאים הספרטנים לעזוב את המחנה ולחזור לביתם. נאסר עליהם לצאת מגבולות העיר (כדי שלא יושפעו מאורח חיים אחרים) ועד גיל 60 היו חייבים לשרת בצבא כשנקראו לכך - חייהם היו כפופים לצורכי המדינה.
בספרטה שלטו שני מלכים שהיו מפקדי הצבא ושמשו גם ככוהני הדת. לצידם פעלה מועצת זקנים ובה 28 חברים בני 60 ומעלה. את חברי המועצה בחרו אזרחי הפוליס. המועצה היתה ממונה על החקיקה ועל ניהול בתי הדין. באספת העם, השתתפו כל הגברים אזרחי ספרטה, אשרו את החלטות המועצה, לרוב בחיוב. שלטון, שבו ענייני המדינה נקבעים על ידי מיעוט, נקרא אולגרכיה.
|
