בית ספר יסודי אזורי קהילתי מרחבים - חזור למרחבים  חזור לתפריט ראשי לטיול חזור לאתר ירושלים

טיול שנתי לירושלים:

הכותל המערבי

הכותל בשנת 1870

הכותל היום

הכותל המערבי הינו שריד של החומה החיצונית שהקיפה את בית המקדש השני.

זה מאות שנים שהכותל המערבי הוא האתר הקדוש מכל אתרי הקדושה של ארץ ישראל והעם היהודי, כי הוא שריד יחיד מבית מקדשנו.

יהודים רבים בעבר שאלו  מדוע, דווקא, הכותל המערבי שרד? והתשובה הייתה, כי הוא היה, בבית המקדש הראשון,  הכותל הסמוך ביותר למקומה של השכינה. ארון הברית שכן סמוך לכותל המערבי של קודש הקודשים.

ועוד מוסיפים ומספרים שטיטוס, מפקד לגיונות רומא פקד, בעת כיבוש ירושלים, להרוס את בית המקדש השני כולו. חייליו לא נגעו בכותל המערבי. כששאל טיטוס לסיבה, נסתייעו החיילים מידי שמים (שהרי לטענת היהודים, שכנה השכינה בכותל המערבי)  וענו שאם לא היו משאירים שריד למקדש, לא היו יכולים בני הדורות הבאים לראות איזה מבנה מרשים הרס טיטוס. התשובה השביעה את רצונו של טיטוס והכותל שרד.

בתחילה סימן הכותל את אחד מרחובות העיר, לאורכו היו חנויות ובתי מגורים. איש לא התפלל שם. בהדרגה הפך הכותל המערבי לסמל לקדמוניותו של העם ומוקד לכמיהתו לתפארת עברו, ובמרוצת הדורות, החלו יהודים להתפלל ליד הכותל המערבי של הר הבית,  "לשפוך את הלב לפני הקדוש ברוך הוא ולהטמין פתקים ובהן בקשות בין אבניו.

בתקופה הרומית, נאסרה על היהודים הגישה לכותל, בתקופה אחרת הם הורשו לבוא ולהתפלל בכותל רק ביום ט' באב, היום בו נחרבו שני בתי המקדש. היו תקופות בהן נאלצו יהודים לשלם לראשי המוסלמים שגרו בבתים סמוכים לכותל, תשלום מיוחד כדי למנוע הפרעות ותקלות ליהודים ההולכים להתפלל בכותל. בתקופה שבין מלחמת העצמאות בה נכבשה ירושלים העתיקה בידי הירדנים למלחמת ששת הימים לא הורשו יהודים, מאז התקופה הרומית, להגיע את הכותל המערבי.

עוד במאה ה- 19 ניסו חוקרי ירושלים לקבוע את מידותיו של הכותל ולתאר את אופן בנייתו. המידע שאספו היה חלקי בלבד, והם לא הצליחו לחשוף את הכותל לכל אורכו.

שוקמה רחבת הכותל לבלי הכר לנוחותם של רבבות המתפללים והמבקרים במקום

לאחר מלחמת ששת הימים החל מבצע חשיפת הכותל המערבי. היה זה מבצע חפירה מסובך. החפירות נעשו מתחת לשכונות מגורים אשר נבנו במשך מאות בשנים והיו נסמכים כל מבנים עתיקים מימי בית שני, נצמדים אל נדבכי הכותל המערבי.

בזהירות מרבית ותחת פיקוח הלכתי ומדעי התבצעה החפיר כמעט עשרים שנה.

כאשר הוחל במלאכת ניקוי הכותל נחשפה כניסה אל מנהרה באורך 488 מטרים, העוברת בסמוך ליסודות החומה מערבית של הר הבית. ובה החלקים העתיקים ביותר של החומה. ביניהן האבן הגדולה ביותר שאורכה 13.6 מטרים, רוחבה 4.5 מטרים וגובהה 3.5 מטרים. (משקלה של האבן נאמד ב - 570 טון. טון= 1000 ק"ג). בתוך המנהרה נמצא גם אחד משערי הכניסה אל בית המקדש, הידוע כ"שער וורן". שער זה שהיה פתוח בעבר, נחסם על ידי המוסלמים.

הכניסה לאתר מנהרות הכותל המערבי.

עם תום החפירות נחשף הכותל במלוא הדרו ובמלוא אורכו.

אורך הכותל כולו כ - 488 מטר. בעבר התנשא הכותל עד לגובה של 60 מטר, ואולם כיום מגיע גובהו בחלקו הגלוי, ל- 40 מטר.  45 נדבכים, מהם 28 גלויים ו- 17שקועים באדמה, מרכיבים את קטע הכותל המערבי המתנשא מעל לרחבת התפילה - גובה קטע זה, מסלע היסוד ועד לשיא גובהו, הוא כ - 32 מטר.

כל המבקר היום בכותל המערבי, ובמנהרות הכותל יכול להתרשם מן האבנים אדירות המימדים של הכותל.

עד היום מעוררות אבני הכותל השתאות והתפעלות. כיצד חצבו את האבנים הגדולות? כיצד הרימו אותן לגובה כה רב? עד היום טרם פוענחו כל שיטותיהם של העושים במלאכה.

אבני הכותל המערבי הגלויות ברחבה, בקטע הדרומי, הן מתקופות שונות ומלמדות על התמורות שחלו בכותל מאז החורבן.

ניתן להבחין בין המאבנים המקוריות לבין האחרות על פי גודלן ואופן סיתותן.

הנדבכים שמתחת לקרקע ואלו שמעליה הם נדבכים מקוריים מימי הבית השני שנשתמרו בצורה מפליאה. אבנים אחרות הונחו עליהן בתקופות שונות. האבנים העליונות ביותר נוספו לפני כ- 150 שנה מתרומתו של משה מונטיפיורי.

כיום רבבות מתפללים ממלאים את רחבת הכותל שגם היא שוקמה לבלתי הכר לנוחותם של המתפללים.

.