|
|
|
|
המנורה היא סמל המדינה
המנורה היא סמל יהודי עתיק המקשר אותנו עם העבר המפואר.
מנורת שבעת הקנים מופיעה לראשונה
כסמל לאומי, בזמן מסע בני ישראל במדבר, כאחד מתשמישי המשכן. כפי שציווה ה':
"...וַיַעַשׂ אֶת הַמְּנוֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ... וְשִׁשָׁה קָנִים יוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלוֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלוֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵׁנִי..." (שמות ל"ז יז - יח)
בבית המקדש הראשון הציב שלמה 10 מנורות זהב בעלות 7 קנים. המנורות אבדו בעת המצור על ירושלים, כאשר נבוכדנאצר לקח את אוצרות בית המקדש בשנת 579 לפני הספירה.
בבית המקדש השני הוצבה מנורה אחת. המנורה נלקחה בשנת 169 לפני הספירה, על ידי אנטיוכוס כאשר הפך את בית המקדש להיכל זאוס.
לאחר טיהור המקדש, הכניס יהודה המכבי מנורה חדשה. עם חורבן בית המקדש השני בשנת 67 לספירה,לקח טיטוס, מפקד הצבא הרומי, את כל כלי המקדש וביניהם את המנורה והציגם בתהלוכת ניצחון בחוצות העיר. המנורה שלקח טיטוס מופיעה בשער טיטוס ברומא, והיא העדות החשובה ביותר לצורת מנורת בית המקדש.

מנורת הזהב וגולים יהודים נלקחים בשבי - שער טיטוס
בכל התקופות שמשה המנורה כמוטיב נפוץ ביותר בתרבות היהודית. והיא הפכה לערך סימלי. זהו הסמל היהודי הקדום והרצוף ביותר.
את המנורה ביתן למצוא על רצפות פסיפס של בתי כנסת, על מטבעות, על תבליטים ועיטורי מבנים.
דגם המנורה, כפי שהוא מופיע בשער טיטוס, נעשה לסמלה של מדינת ישראל. סמל המנורה הוא ייחודי לעם ישראל והיא, המנורה, מייצגת את עברו המפואר של עם ישראל.