|
|
בית המקדש הראשון היה מיועד להשראת
השכינה ולעבודת הקורבנות.
לבית המקדש שמות נוספים: אריאל, מעון, בירה, בית תפילה, בית
ה', בית זְבול, בית עולמים ובית הבחירה.
לפי המסורת, תוכניתו המדוייקת של בית המקדש נמסרה למשה רבנו
במגילה כתובה על ידי הקדוש ברוך הוא וממשה הועברה מאיש לאיש עד לשמואל הנביא
שמסרה לדוד המלך ואשר מומשה על ידי שלמה בנו.
דוד המלך מלך על ישראל בשנת 1004 לפני הספירה. בשנת 996 כבש
המלך דוד את יבוס - היא ירושלים.
הוא יזם את בניית בית המקדש בירושלים - אבל בנו שלמה, שמלך
אחריו בשנת 976 לפני הספירה, הוא זה שבנה את בית המקדש.
|
|
בית המקדש הראשון נבנה בירושלים, על הר
המוריה, בערך בשנת 960 לפני הספירה. הבניה נמשכה 7 שנים.
במקדש היו 3 חלקים עיקריים: אולם
הכניסה אל המקדש - אליו הובילו מדרגות ומצידיו שני עמודי נחושת,
ההיכל, הוא הקודש - היה
החלק המרכזי הגדול. שם היו כלי המקדש.בו
התקיימה עבודת הפולחן,
הדביר - קודש הקודשים - משכן
ארון הברית. לקודש הקודשים,לשם היה נכנס פעם בשנה, ביום הכיפורים, הכוהן
הגדול (ולא הכוהנים האחרים). |
 |
|
|
 |
על פי המסופר בספר מלכים, פנה המלך שלמה אל חירם מלך
צור וביקש ממנו עצי ארזים כדי "לבנות בית לשם ה' אלוהי,
כאשר דיבר ה' אל דוד אבי". מלך צור שלח לו עצי ארזים
וברושים.
עצי הארזים שמשו לציפוי וחיזוק הקירות, והברושים לציפוי
הרצפה והדלתות.
במלאכת
הקמת בית המקדש עסקו 18000 איש, לסירוגין.
בית המקדש הראשון עמד על תילו כ- 400
שנה
(כריתת עצי הלבנון - גוסטב
דורב) |
|
|
בשנת 586 לפני הספירה
כבש נבוכדנצר מלך בבל את ירושלים. הוא הרס ושרף את בית המקדש ואת העם היגלה
לבבל. זה היה ביום ט' באב.
הגולים נשבעו: "אם אשכך ירושלים, תשכח
ימיני, תדבק לשוני לחיכי, אם לא אזכרכי" (תהילים קלז 5) |
|
|
|
בשנת 539 לפני הספירה
כבש כורש, מלך פרס את בבל והתיר ליהודים לחזור לירושלים ולבנות בה מחדש את בית
המקדש. |
|
לאחר 70 שנה בשנת 469 לפני הספירה החלו השבים מגלות בבל לבנות את הבית השני.
בניית בית המקדש השני נתקלה בהתנגדות
מצד עמי הסביבה:
"הבונים בחומה ונושאים בסבל, עומשים
באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח. והבונים, איש חרבו אסורים על מתניו
ובונים (נחמיה ד' י"א)
הבית השני היה שונה מהבית הראשון - הוא
לא היה רק מקום קדוש הוא גם שמש כבית לאומי.
חכמים ומורים הורו שם תורה. בתוכו ישב
הסנהדרין (בית הדין שכלל 70 מזקני העם), והייתה שם ספריה שרכזה את הספרות
שנועדה ליהודי הארץ והתפוצות.
אל בית המקדש באו כדי לזבוח
קורבנות, לשמוע דברי תורה , לדין ולמשפט.
הבית השני עמד בראש הר הבית. הוא לא
היה מבנה מפואר כבית המקדש הראשון - הוא היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות - עזרות
שהקיפו אותו. את החצרות והעזרות הקיפה חומה.
בית המקדש ניבנה במשך 4 שנים. |
 |
|
|
 |
בשנת 67 לפני הספירה,
נכבשה ירושלים על ידי הרומאים. בשנת 40 לפהי הספירה מינו הרומאים את הורדוס למלך
על יהודה. הורדוס שכלל וחידש את
בית המקדש - הוא הרחיב את שטח המקדש והוסיף לו פאר
רב.
בית המקדש עמד
במרכזה של רחבה בנויה שנתמכה בארבעה כתלים עצומי ממדים - הכותל הצפוני,
המזרחי, הדרומי והמערבי.
גובה הקירות החיצוניים הגיע עד ל- 50
מטר והעמודים צופו בזהב ושיש.
בית המקדש השני היה אחד המבנים הגדולים והמפוארים במזרח
- ועליו אמרו חכמים:
"מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין
מפואר מעולם"
גובה הקירות |
|
|
בית המקדש השני נחרב בידי טיטוס
הרומי.
כמו בית המקדש הראשון, גם בית המקדש השני נחרב ביום ט'
באב. גם הוא,
היה זה בשנת 70 אחרי הספירה.
מבית המקדש לא נותר, אלא
"הכותל המערבי", שהוא קטע מחומת הר הבית.
(חיילים רומים בוזזים את בית
המקדש) |
 |
|
|
בשנת 1517 אחרי הספירה הייתה
ירושלים תחת השלטון העותמני. הסולטן דאז, סלים, הקצה ליהודים לאורך הכותל המערבי, קטע מיוחד כרחבת
תפילה, והמקום זכה להכרה כמקום קדוש ליהודים.
היה זה רחוב מרוצף, צר באורך של כ- 10
מטרים וחנויות משני צידיו. אזור זה היה המרכז המסחרי של ירושלים והוא נקרא
"השוק התחתון".
|
|
 אז |
היום |
|
|
בשנת 1948, במלחמת העצמאות, נכבשה העיר
העתיקה ובתוכה הכותל בידי הירדנים. ליהודים לא הייתה גישה את העיר ואל הכותל.
בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, חזרו העיר העתיקה והכותל, שריד בית המקדש - חזרו
לידינו. |
חזור |