שער יפו

שער יפו מצוי באזור מרכז החומה המערבית של העיר העתיקה.

השער נבנה, בערך, בשנת 1538 לספירה, על ידי הסולטאן  סולימאן המפואר. הוא  נבנה כזווית בת תשעים מעלות,  וזאת על מנת להקשות על אוייב אפשרי להיכנס דרכו. 

בעבר חיברה חומה נמוכה בין השער לבין המצודה. אולם בשנת 1898, לרגל ביקורו של  קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ, נהרסה החומה כדי לפרוץ בה פתח רחב שיאפשר כניסת הקיסר במרכבתו, לעיר העתיקה. 

משמאל לשער, בתוך חצר קטנה המוקפת גדר, מצויים שני קברים בסגנון עותומאני. לפי המסופר, אלו הם קבריהם של המהנדסים שבנו את חומת העיר.

השער קרוי "יפו" על שם הדרך המובילה ממנו אל העיר יפו. כמו כן השער הוא נקודת תחילתו של רחוב יפו, שהוא עורק תנועה ראשי בירושלים.

השער, בפי הערבים, נקרא "באב אל ח'ליל " - "שער חברון", משום שממנו יוצאת הדרך אל חברון.

כיום, שער יפו הוא המעבר העיקרי בין ירושלים המערבית והעיר העתיקה.