אישים  

אהרון אהרונסון

     

1876 - 1919

 
     

מדען, אגרונום (מומחה לחקלאות) - מגלה "אם החיטה", ראש מחתרת "ניל"י"

 

אהרון אהרונסון נולד בבקאו, רומניה. בהיותו בן 6 עלו הוריו לארץ במסגרת העלייה הראשונה והיו ממייסדי זכרון יעקב. המושבה נוהלה על פי שלושה עקרונות: עבודה עצמית, משק מעורב ומשפחה עובדת, כשבמרכז חיי התרבות עמדה התחדשות השפה העברית - וכך על רקע זה גדול אהרון, כשהוא חולם על התיישבות יהודית רחבת מימדים.

כבר מילדותו גילה משיכה לחקלאות הארץ, ובהיותו רק בן 15, התמנה לעוזר-מתמחה בצוות המדריכים החקלאיים מטעם הברון רוטשילד בזכרון יעקב. בגיל 17 כבר פיקח על 2000 פועלים. הוריו דאגו להשלמת השכלתו באמצעות מורים פרטיים שלימדוהו תלמוד, היסטוריה יהודית, צרפתית ותנ"ך.

על הצטיינותו בחקלאות, נשלח על ידי הברון רוטשילד ללימודי אגרונומיה בבית הספר הגבוה לחקלאות שבצרפת. כאן התעמק בשפה ובתרבות הצרפתית והרחיב את השכלתו המדעית ואת מגמתה היישומית.

 

בשנת 1896 סיים את לימודיו וחזר לארץ והיה למדריך החקלאי הראשון של המושבה מטולה  שזה עתה נוסדה. כמו כן קיבל על עצמו ניהול חווה חקלאית גדולה בתורכיה.

הוא הרחיב את עיסוקיו בכל התחומים הקשורים לחלקאות ולפיתוחה. ב- 1900 הקים אהרונסון בחיפה חברה למסחר חקלאי במטרה לעודד את פיתוח החקלאות בארץ. שנה לאחר מכן הקים את המשרד החקלאי טכני .במדע ובמחקר ראה תנאי להצלחת היישוב העברי בארץ ישראל ועמד בקשר עם מדענים בעלי שם בינלאומי. הוא החל לפרסם מאמרים בנושא, ופרסומיו החלו לזכותו בהכרה מדעית, ועד מהרה היה לאישיות ידועה בחוגי המדענים באירופה.

 

אהרונסון נהג לערך מסעות מחקר רבים בארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה והלבנון. ולרשום ביומניו על סוגי הצמחים שראה במסעותיו.  הוא אסף וחקר דגימות גאולוגיות ובוטניות ובחן יבולים. 

 

באחד ממסעותיו בארץ בשנת 1906, הוא גילה את "אם החיטה"

 

אם החיטה -  המוצא לסוגי החיטים התרבותיות שאנו מגדלים.

בשום מקום אחר בעולם לא נמצאה עד היום הזה, חיטה הגדלה בצורת בר. רק כאן, בישראל, נתגלתה חיטת הבר - היא אם החיטה - המקור לחיטה התרבותית..

 

מסתבר כי ממקום זה, ארץ ישראל, התפשט לפני כעשרת אלפים שנה גידול החיטה בעולם כולו.

 

חוקרים קבעו שארץ ישראל היא מולדת חיטת הבר

תגלית זו היכתה גלים בעולם המדעי  והיקנתה  לאהרון אהרונסון תהילה עולמית. בעקבות התגלית  קיבל אהרונסון הזמנה ממשרד החקלאות של ארצות הברית לבוא למסע הרצאות.  בעת מסע הרצאות זה  יצר קשרים עם פעילים ואלי הון יהודיים. בעזרתם הקים אהרונסון, בשנת 1910, תחנה ניסיונות חקלאית בעתלית - הראשונה מסוגה במזרח התיכון.

בשנת 1915 הגיעו ענני ארבה לארץ וכיסו את השדות. אהרונסון מונה על ידי השלטון העותומאני להילחם בארבה בארץ ובסוריה. תוך עבודתו, אהרונסון היה עד לשחיתות של השלטון העותומאני ולרדיפת המתיישבים היהודים, דבר ששיכנע אותו שיש צורך בשחרור הארץ מהשלטון התורכי-העותומאני.

וכך, בעת מלחמת העולם הראשונה הקים וניהל את מחתרת ניל"י (ראשי התיבות של נצח ישראל לא ישקר) שפעלה כרשת ריגול למען הבריטים ונגד השלטון התורכי העותומאני בארץ ישראל, בתקווה שהבריטים יאפשרו הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.

חיים וייצמן שהכיר בייחודו של אהרונסון כמומחה מספר אחד לחקלאות בארץ ישראל, נעזר בו במסעותיו בארץ ובהכנת מסמכי עבודה שנועדו ללורד בלפור - כותב "הצהרת בלפור" בה נאמר שליהודים יש זכות להקים בית לאומי בארץ ישראל, וכן נסעו השניים יחד עם המשלחת הציונית וועידת השלום בפריז.

באחת מטיסותיו בין לונדון ופריז, נעלם המטוס הצבאי הקטן בו טס אהרונסון. אהרון אהרונסון היה בן 43 כשמטוסו נעלם.