אישים  

דבורה הנביאה

תחריט מאת גוסטב דורה
 1883 - 1830)

     

המאה ה 12 לפני הספירה

 
         

אחת משבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך, ואחת הדמויות המענינות ביותר בתנ"ך. דבורה היא השופטת היחידה בין כל השופטים שלה ניתן התואר "הנביאה".

מעשיה ושירתה מציגים בפנינו אשה חכמה וגיבורה, לוחמת ומנצחת, מנהיגת אומה ומשוררת בחסד עליון.

היא הייתה הנביאה היחידה אשר מלאה תפקיד פעיל, חשוב ומכריע בתולדות ישראל - היא  יזמה, ארגנה וניהלה את המלחמה נגד סיסרא, לכיבוש עמק יזרעאל מידי הכנענים.

 

אין אנו יודעים את שם אביה,  ולא מוזכר השבט ממנו באה - ניתן רק לשער שהייתה משבט אפרים, כי מקום מושבה היה בהר אפרים.

כשהיא מופיעה לראשונה בתנ"ך היא כבר שופטת ונביאה: "ודבורה, אשה נביאה, אשת לפידות, היא שופטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט" (שופטים ד' 4 - 5) . (אשת לפידות - ייתכן והייתה נשואה לאיש בשם "לפידות" - או  שהיה זה כינוי  על משקל "אשת חיל" כביטוי לעוצמה וכוח)

לפי המתואר בתנ"ך היא ישבה תחת התומר, ובני ישראל עלו אליה למשפט.

 

דבורה הייתה נביאה ושופטת בתקופת השופטים, אחרי אהוד בן גרא ושמגר בן ענת. היא הייתה שופטת בימי שיעבודם של שבטי ישראל ליבין מלך כנען שישב בחצור , וששלח את שר צבאו סיסרא לתקוף את בני ישראל .

לאחר עשרים שנות שעבוד ליבין ולשר צבאו, סיסרא, החליטה דבורה שיש לשנות את המצב.

על פי המקרא יזמה דבורה את המלחמה נגד יבין מלך חצור. אך דבורה עצמה, אין בכוחה לצאת בראש צבא ולהילחם. היא קוראת לברק בן אבינועם ומצווה עליו, בשם אלוהים, לצאת לקרב. ברק שיודע את הערצת העם לדבורה נותן את הסכמתו בתנאי שדבורה תלך עמו ותקח חלק פעיל בהכנות לקרב. הוא בטוח שאם דבורה הנערצת על ידי העם תהיה נוכחת במחנה ישראל  ינסוך הדבר בטחון בלב הלוחמים ורבים יצטרפו למלחמה.

דבורה נענית. ולא רק משתתפת בהכנות למערכה אלא ממלאת תפקיד עיקרי ומרכזי במערכה עצמה. היא קובעת את מספר אנשי הצבא הדרושים למערכה, היא יוזמת את האסטרטגיה של הקרב, מגדירה את גיזרת הלחימה - והכל תוך כדי שיקולים צבאיים מחוכמים: "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון, ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא, שר צבא יבין" (שופטים ד' 6 - 7)

עשרת אלפים איש מבני ישראל יצאו למלחמה מול צבא הגדול בהרבה במספרו ובציודו - תשע מאות רכב ברזל.

 בקרב שהתנהל סמוך לנחל קישון ובמרדף שאחריו, הוכה כל הצבא הכנעני על רכבו וחייליו. סיסרא ירד ממרכבתו ונס ברגל לעבר אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, שהיו לו יחסי שלום עם מלך יבין,  וסיסרא היה בטוח ששם יוכל למצוא מקלט.  יעל מזמינה אותו לאוהלה ושם היא הורגת אותו.

המלחמה מסתיימת בנצחונם של בני ישראל ודבורה שרה שיר ניצחון והלל.

 

בשירתה מתגלה דבורה כמשוררת בעלת עוצמה  ויכולת ספרותית מרשימה. בעוצמה פיוטית נדירה היא מתארת  פרטים ודימויים על הקרב הגדול עם

 סיסרא.

בשירתה מוסיפה דבורה  שבחים ודברי הלל  לגיבורי הקרב שתרמו לניצחון: ה' הלוחם בכנענים, עם ישראל - שהתנדב למלחמה , תשבוחות ליעל אשת הקני,   ודבורה - יוזמת המלחמה, מלחמה שהביאה לנצחון, בעקבותיו השתלטו שבטי ישראל על כל צפון הארץ: "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" (שופטים ה' לא).

דבורה היא  בעל הנתונים החשובים למנהיג - אומץ לב, גילוי מנהיגות בשעת משבר ומצוקה ובחירת האנשים המתאימים למשימה.