< הגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן קרמר - הגר"א

  אישים  
 

1720 - 1797

     
 

נחשב לעילוי ולגאון ומכאן כינויו "הגאון מווילנה"

     

הגר"א נחשב לאחד מעמודי היהדות התלמודית לדורותיה.  היה בעל ידע עצום בתחומי היהדות והתורה. היה אהוב ונערץ על העם, ידוע בצניעותו ובפשטות הליכותיו.

בגיל 6 כבר אובחן הגר"א כעילוי, כשנשא  בבית הכנסת הגדול בווילנה דרשה מפולפלת ועמוקה שלמד מאביו. בגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים.

הגאון מווילנה התפרסם מאוד בהתמדתו העצומה. המסורת מספרת כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד, כשכל עיתותיו מסורים אך ורק ללימוד התורה.

על אף כל הפניות והבקשות, סירב הגאון מווילנה לכהן במשרה רבנית רשמית, מחשש שזו תפריע לו בלימודיו.

הגר"א האמין כי מאז שניתנה התורה, אין העולם יכול להחזיק מעמד, אפילו לרגע אחד, בלעדיה. ולכן, במוצאי יום הכיפורים המשיך לצום עוד כמה שעות וללמוד תורה, מתוך חשש שבזמן זה כל העם עסוקים בסעודה שלאחר הצום, ואין איש שלומד תורה, ואז עלול העולם לקרוס.

הגר"א, שהיה ידוע כלומד ומלמד גדול, הדריך ללימוד בדרך של פשט. הוא התנגד ללימוד בסגנון פלפולי חריף. הוא היה חדשן מאוד בפסיקת ההלכה ופעמים רבות פסק על פי הבנתו גם אם הדברים נגדו את המינהג המקובל.

 הגאון מווילנה גם תמך בלימוד המדעים וביקש מתלמידיו שכל אחד יהיה בקיא לפחות בתחום חול אחד.

הוא עצמו, על פי עדותם של תלמידיו וספריו שפירסם, היה בעל ידע במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גיאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה.

הגר"א עסק בחקירת מדעי הטבע, בטענו: " כל החכמות נצרכים לתורתנו וכלולים בה. כדי להבין ולהשיג את חוכמת התורה הכלולה באור החוכמה העליון, נחוץ ללמוד גם את שבע החוכמות הצפונות בעולם התחתון, עולם הטבע".

כתב  עליו תלמידו המובהק, הרב הלל משקלוב:

"רבנו עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע ומחקרי ארץ...... עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והירבה לבקש. גם צווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ גם בכדי להרים את חכמת ישראל בעיני העמים על פי הכתוב: 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים', ובזה יהיה עליונות ישראל הרוחנית....

ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: 'מה עושים תופשי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים על ידי ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מניפלאות הבורא יתברך שמו', אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חוכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הירבו לקדש שם שמים בעיני הגויים על ידי חוכמתם במחקרי ארץ'"

תורתו של הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו - כ- 70 במספר. תלמידיו רשמו מפיו  את דברי תורתו והם יצאו לאור לאחר מותו. ספריו כוללים - פירוש למשנה, קבלה, כתבים במתמטיקה, פרשנות לתנ"ך דקדוק ועוד

הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את השממה, ליצור בה אנשים חכמים ומוסריים ולסלול בזאת את הדרך לבואו של המשיח.

לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ ישראל.

 

ידוע כי הגאון עצמו  ניסה לעלות לארץ ישראל ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך: "אני הולך לארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה".

הוא לא הצליח להגיע אליה ונאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהיגיע עד הולנד.

משמאל: פסל הגר"א  על רקע ביתו שבווילנה

הגאון מווילנה ידוע היה בהתנגדותו לתנועת החסידות.

הגאון מווילנה נפטר בביתו אשר בווילנה, והוא בן 77.