האגדה מספרת כי בכל דור ישנם ל"ו צדיקים נסתרים שבזכותם ממשיך האלוהים ומקיים את העולם עבור כלל האנושות - כזה היה הרב אריה לוין - אחד מל"ו הצדיקים. "... משופע באהבת אדם והדאגה לכל עשוק, אבי האסורים ומעודד כל נדכא ומר לבב. טוב ומקשיב ברחמים רבים לכל..." דברים אלה כתב זלמן שז"ר, נשיא המדינה השלישי, לזכרו של הרב אריה לוין. הרב אריה לוין נולד באורלא שליד ביאליסטוק - פולין. הוא למד בישיבת וולוז'ין, שם נחשב כמתמיד וכעילוי. בשנת 1905 עלה הרב לארץ, שם למד בישיבת "תורת חיים" והוסמך לרבנות. הוא החל מכהן כמשגיח בישיבת "עץ חיים" בירושלים. שמו של הרב יצא למרחוק בעיקר בזכות פעילותו למען לוחמי אצ"ל ולח"י, אסירים ואסירות שנכלאו או שנדונו למוות, בתקופת המנדט הבריטי - הוא ביקר בבתי הסוהר בשבתות ובימי חול, בימי החורף ובימי הקיץ, בימי שרב ובימי קרה - הוא התפלל אתם ולמענם. השמיע באוזניהם דברי נחמה ועידוד ונשא פריסות שלום לבני משפחותיהם. עיניו הטובות של הרב הילכו קסם על כולם, ואסירי המחתרות - דתיים ולא דתיים - היו מתקבצים סביבו, מבקשים את קרבתו. גם את האסירים הפליליים היהודיים לא הזניח הרב - גם עמם ישב, למענם התפלל והורה להם את דרך התורה.
על מעשיו אלו זכה הרב לכינוי "רב האסירים".
למרות הסכנה הכרוכה בכך נהג גם לבקר בבית החולים למצורעים לעודד ולנחם - .בעקבות זאת זכה לכינוי "הצדיק הירושלמי". משם היה צועד הרב לכותל המערבי לשאת תפילה ובקשה על כל עם ישראל. במלחמת השחרור, היה זה הרב לוין שעליו הוטלה המשימה של זיהוי גופות חיילי צה"ל. עם קום המדינה הקים הרב את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם רבנים ומורי הוראה מפורסמים. הרב ביקש בצוואתו שלא להספידו - ואכן נתמלאה בקשתו - הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול, היא השבת שלפני פסח, והן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן, שאין מספידין בו, נתמלאה בקשתו.
|
