חיים נחמן ביאליק

1934-1873

בעמוד זה  מידע, תמונות ומספר שירי ילדים כחומר גלם להוראה.

מורים שייצרו דפי עבודה - יוכלו לתרום עבודתם בשמם - לארכיטקט


נולד בראדי שבאוקראינה. בגיל 7 התייתם מאביו ונשלח
לגדול אצל סבו. למד בחדר, בבית המדרש, וב-1890 יצא
ללמוד בישיבה בוולוז'ין. באותה תקופה החל לכתוב שירים.
שירו הראשון שהתפרסם, ב"הפרדס", היה "אל הציפור".
ב-1893 נשא לאישה את מניה, ועבר לקורוסטישוב, שם התפרנס
כמנהל חשבונות בבית חותנו. כתבי היד ששלח לכל מיני
כתבי עת באותן שנים נדחו שוב ושוב. ב-1900, לאחר
שכמה מיצירותיו כבר התפרסמו, עבר לאודסה, ועבד כמורה
ומפקח ב"חדר מתוקן" של אחד העם, רבניצחקי, בן עמי
ואחרים, שהיו סופרים נערצים עליו ועורכיו הראשונים.
באותה תקופה עסק גם בתרגום ובהוצאה לאור עם רבניצקי,
ש' בן-ציון ולוינסקי. ב-1901 הופיעה אסופת שיריו
הראשונה "שירים", והיא קבעה את מקומו בקנון הספרות
העברית. אז החלה הביקורת להתייחס אליו כאל "משורר
התחייה הלאומית". עם רבניצקי ליקט וערך את אוצר האגדה
היהודית. כמו כן חקר את שירת ימי הביניים והקים הוצאות
ספרים למבוגרים ואף לנוער. ב-1924 עלה לארץ והשתקע
בתל אביב. בתחילת שנות ה-30 נסע כמה פעמים לאירופה,
הן בשל מחלתו והן בשל רצונו לגייס כספים להוצאת "דביר".
ב-1934-נפטר בווינה, וארונו הובא ארצה ונטמן בבית
העלמין הישן בתל אביב.


ביאליק היה פעיל בהפצת הספרות העברית החדשה. הוא ייסד הוצאת ספרים בשם "מוריה", ובשנת 1922 – את הוצאת דביר. ביאליק גם עסק באיסוף ובעריכה של שירת ימי הביניים בעברית וכן ערך – יחד עם רבניצקי – את ספר האגדה.
בשנת 1924 עלה חיים נחמן ביאליק לישראל והתיישב בתל אביב.

ביאליק, שלא נתחנך בצעירותו על ספרות ילדים במובנה המקובל כיום,
היה המחדש הגדול בשירת הילדים העברית: הוא העניק לה חיות
שלא הייתה בה עד אז. בתחילת המאה הוא יסד הוצאות ספרים
שהתמקדו בעיקר בתחומי הספרות הפדגוגית וספרות ילדים; ערך
סדרות ספרים משובחות, שהגישו לקוראים הצעירים עשרות ספרים
ממיטב הספרות המקורית והמתורגמת; כתב, תרגם ועיבד בשביל
הילדים והנוער עשרות סיפורים ומעשיות, שירים ואגדות, משלים
ואף הלצות.

מראשית דרכו הספרותית נתן ביאליק את דעתו לא רק
על תוכנו של הספר, אלא גם על צורתו החיצונית - מאיכות
הנייר ועד לסוגי האותיות ולצבע הדפוס. עבודתם של
הסופר, המדפיס, המאייר והכורך היו בעיניו מעין חלקים
בלתי נפרדים ממעשה יצירה שלם.




רחוב ביאליק - נקרא על שם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק (1934-1873). ביאליק נולד באודסה ועסק שם בהוראה, ובשנת 1924 עלה ארצה והשתקע בתל אביב. ביאליק השפיע על הספרות העברית ועל התפתחות הלשון העברית. שירו הראשון היה "אל הציפור", ושירו המפורסם הוא "אם יש את נפשך לדעת". ביאליק ורבניצקי חיברו את "ספר האגדה" - לקט של כל אגדות חז"ל המפוזרות בתלמוד.
 

 


ביתו של חיים נחמן ביאליק ובו צילומים, חפצים וכתבי יד של
המשורר הלאומי. בנוסף ארכיון וספריית מחקר. שעות פעילות:
א'-ה' ,9:00 - 17:00 שבת .11:00 - 14:00 הדרכה בתיאום מראש.
כתובת: רחוב ביאליק מס' ,22 תל אביב. טלפון לפרטים: 5253403 03-

חתימת ביאליק:


 

מאגר תצלומים:

    
   ציורי נחום גוטמן:

   

שירים:

דּב

בָּא, בָּא- מִי הַבָּא?

דֻּבָּא רַבָּא, רַבְרְבָא!

 

צוֹעֵד צָעֹד וְהִתְרַפּוֹת,

כֶּבֶד בָּשָׂר, כֶּבֶד כַּפּוֹת,

נַפְּצוּ סִירוֹת, שִׁבְרוּ סַפּוֹת,

עִרְכוּ שׁלְחָן, פִּרְשׂוּ מַפּוֹת,

קַדְּמוּ פָּנָיו בַּכֵּילַפּוֹת.

 

בָּא, בָּא- בַּרוּךְ הַבָּא,

דּבָּא רַבָּא, רַבְרְבָא!

מַקְהֵלַת נוֹגְנִים

יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,

פֵּסִי בַּתֹּף,

משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה-

וְהָמָה הָרְחוֹב.

 

וּבָאוּ לַחֲתנָּה

נָשִׁים וָטָף,

יֵצְאוּ בַּמְּחוֹלוֹת

וְיִמְחֲאוּ כָּף.

נַדְנֵדָה

נַד, נֵד, נַד, נֵד,

רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!

מַה- לְּמֶעְלָה?

מַה-לְּמָטָּה?-

רַק אֲנִי,

אֲנִי וָאָתָּה,

שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים

בַּמֹּאזְנָיִם

בֵּין הָאָרֶץ

לַשָּׁמָיִם.

עֲצִיץ פְרָחִים

 

מִן הַחַלּוֹן

פֶּרַח עָצִיץ

כָּל- הַיּוֹם

הַגַּנָּה יָצִיץ.

 

כָּל חֲבֵרָיו

שָׁם בַּגָּן,

הוּא לְבַדוֹ

עוֹמֵד כָּאן.

קֵן צִפּוֹר

קֵן לַצֵּפּוֹר

בֵּין הָעֵצִים,

וּבַקֵּן לָה

שָׁלשׁ בֵּיצִים.

 

וּבַכָל בֵּיצָה-

הַס, פֶּן תָּעִיר!-

יָשֵן לוֹ

אֶפְרוֹחַ זָעִיר.

קֶשֶׁת

הֲמוֹן גֶּשֶׁם חָדֵל,

אַךְ נִטְפֵי הַגֶּשֶׁם

עוֹד נוֹצְצִים בֵּין חָצִיר

כְּסַפִּיר וָלֶשֶׁם.

 

וּרְאוּ-נָא: שָׁם נִפְתְּחוּ

שַׁעֲרֵי רָקִיעַ

וּכְבוֹד אֱלֹהִים

בַּקֶּשֶת הוֹפִיעַ.

שְׁתֵּי בָּנוֹת

בָּנוֹת שְׁתַּיִם, בבּוֹתַיִם,

צִל=ִי וְגִילִי עִמִּי פֹּה-

מִי מִשְתֵּיהֶן יָפָה יוֹתֵר,

אִמְרוּ, דּוֹדִים: זוֹ אוֹ זוֹ?

 

אֵינְכֶם יוֹדְעִים, חַה-חַה, דוֹדִים,

אֵינְכֶם יוֹדְעִים, לֹא וָלֹא!

שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן יָפוֹת יוֹתֵר,

צִלִּי וְגִילִי, זוֹ וָזוֹ.

 

וְאֶת-מִי אָהַבְתִּי יוֹתֵר-

אִמְרוּ, דּוֹדִים: זוֹ אוֹ זוֹ?

חַה-חַה, דּוֹדִים, אֵינְכֶם יוֹדְעִים,

חַה-חַה, דּוֹדִים, אֵינְכֶם יוֹדְעִים,

חַה-חַה, דּוֹדִים, לֹא וָלֹא!

 

שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן אֹהַב יוֹתֵר,

גַּם אֶת-זוֹ וְגַם אֶת-זוֹ,

שׁתֵּיהֶן אֶשָּׂא בְּחֵיקִי תָּמִיד,

צִלִּי פֹּה וְגִילִי פֹּה.

 

חזור לאתר בית הספר