|
אליהו התשבי בקהילות ישראל עוברים מזה דורות, סיפורים רבים על ניסים שהתרחשו על ידי אליהו הנביא בפסח- והנה אחד מהם: לפני שנים רבות חיו בבגדאד איש ואשתו, שניהם יראי ה', אהובים לשמיים ואהובים לבריות. אך דבר אחד העיב על אושרם של בני הזוג - עברו שנים רבות והם לא זכו לבן. הגיע ליל הסדר ובני הזוג הסבו לשולחן, קראו בהגדה וסיפרו ביציאת מצרים. כשקראו "והגדת לבנך..", התעצבו שניהם. עודם מדברים ומרגיעים זה את זו: "ה' לא ישכחנו ועוד יזכנו בבן", נשמעה דפיקה על הדלת ובפתח הופיע אורח זקן שבקש להסב עמם. קבלו את פניו בשמחה ונהגו בו הכנסת אורחים ראויה לשמה. בסיום הסדר, האורח, במקום להודות למארחיו, אמר להם: "מבקש אני מאת ה' יתברך, שאבוא אליכם גם בליל פסח הבא, ושולחנכם יהיה אז בלי סדר". התפלאו בני הזוג על כפיות הטובה של האורח, אך לא אמרו דבר ונפרדו ממנו בכבוד. חלפו ועברו ימים רבים,והאורח נשכח מלבם לגמרי. כשלושה חודשים לפני חג הפסח הבא, נולד לבני הזוג בן. בליל הסדר היו בני הזוג מסובים לשולחן וקוראים את ההגדה, מספרים ביציאת מצרים בשמחה רבה, והתינוק גם הוא היה שם, מושך את המפה, היין נשפך מהכוסות והבקבוק נשבר, הצלחות נפלו ברוב רעש והמצות הפכו לפתיתים. ההורים הביטו בבנם בסלחנות ובאהבה רבה הלא לילד הזה התפללו כל הימים. וכשהגיעו ל"והגדת לבנך" חיוך גדול של אושר היה נסוך על פניהם. לפתע נשמעה דפיקה על הדלת ובפתח ניצב האורח הזקן משנה שעברה.שמחו מאוד בני הזוג לקראתו, נישקוהו וביקשו את סליחתו על שחשבו שכפוי טובה הנו. האורח רק חייך ואמר: "תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים", ונעלם. רק אז הבינו בני הזוג, כי האורח לא היה אלא אליהו הנביא זכור לטוב. קרא וענה: מה הייתה כוונת האורח בברכה שברך את בני הזוג כשבא אליהם בפעם הראשונה?
הנוהג להשאיר כוס של יין לאליהו הנביא, נובע מהסיבה שישנה מחלוקת בגמרא - האם שותים ארבע כוסות או חמש, ומחמת הספק מוזגים את הכוס החמישית אבל לא שותים ממנה, וכשיבוא אליהו הנביא, הוא יפשוט את כל הספקות וגם את הספק הזה, ולכן היא נקראת "כוסו של אליהו".
הסדר נגמר ותם, נחים וישנים כולם, ורק אני איני נרדם. אנוכי עודני ער ומחליט לי: אשאר! פה אמתין על משכבי, עד יופיע הנביא. משתוקק אני מאוד לחזות בו ולראות! אצפה לו, אחכה - הלואי לכך אזכה! מוכנה לו כוס גבוהה, כוס של יין מלאה. כל העת ממטתי, בה נועץ את מבטי נועץ... נועץ.... וממצמץ..... ונרדם.
חזור לשער פסח חזור לאתר בית הספר
|
אליהו הנביא