המרחקים הקבועים של רוב חגי השנה מחג הפסח, איפשרו את יצירת הסימנים הבאים לדעת על פי ימי הפסח את יתר מועדי השנה - את הסימנים הללו מייחסים לרב סעדיה גאון שהיה מגדולי חכמי העיבור - (עם הקמתה של מדינת ישראל, נוספו עוד סימנים):

א-ת - היום בשבוע בו חל א' של פסח - יחול בו תשעה באב וי"ז בתמוז

ב-ש - היום בשבוע בו חל ב' של פסח - יחול בו שבועות ויום שחרור ירושלים.

ג-ר -  היום בשבוע בו חל ג' של פסח - יחול בו ראש השנה

ד-ק - היום בשבוע בו חל ד' של פסח - יחול בו קריאת התורה

ה-צ - היום בשבוע בו חל ה' של פסח - יחול בו צום כיפור

ו-פ - היום בשבוע בו חל  ו' של פסח - יחול בו פורים

ז-ע - היום בשבוע בו חל ז' של פסח - יחול בו יום העצמאות

לחודש ניסן כמה שמות ולכל שם סיבה מדוע נקרא כך:

חודש ניסן - על הניסים שנעשו בו לישראל.

החודש הראשון - "ראשון הוא לכם לחודשי השנה"

חודש הגאולה - בו נגאלו בני ישראל ממצרים

חודש האביב - חל בתקופת האביב וכן אב לי"ב חודשים.

הנוהג להשאיר כוס של יין לאליהו הנביא, נובע מהסיבה שישנה מחלוקת בגמרא - האם שותים ארבע כוסות או חמש, ומחמת הספק  מוזגים את הכוס החמישית אבל לא שותים ממנה, וכשיבוא אליהו הנביא, הוא יפשוט את כל הספקות וגם את הספק הזה, ולכן היא נקראת "כוסו של אליהו".