הידעת?
התאריך ט"ו בשבט נזכר לראשונה
במשנה כראש השנה לאילן.
באחד בניסן - ראש
השנה למלכים ולרגלים
באחד באלול - ראש
השנה למעשר בהמה
באחד בתשרי - ראש
השנה לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות
בט"ו
בשבט - ראש השנה לאילנות
(משנה, מסכת ראש השנה, פרק
א)
עם ראשית הציונות והקמתן של
המושבות הראשונות בארץ ישראל, קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת -
טקס נטיעות. טקס הנטיעות הראשון התקיים בשנת תרמ"ד - 1884,
במושבה ייסוד המעלה.
בשנת 1890 יצאו תלמידים לנטיעת
עצים במושב זיכרון יעקב.
בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים
והגננות בארץ ישאל על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את
אישורי מוסדות התנועה הציונית, ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות
החינוך העבריים, והוא התבצע באמצעות הקרן הקיימת לישראל.
כיום, עם התפתחות והתרחבות
החקלאות, התעשייה והבנייה, הלכו ופחתו השטחים שנשארו לנטיעות,
וט"ו בשבט קיבל משמעות חדשה - חג שמירת הטבע.
החברה להגנת הטבע ורשות שמורות
הטבע, יחד עם משרד החינוך, הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע
- הגנה על החי והצומח.
במרוצת הדורות הפך יום ט"ו
בשבט וקיבל אופי של חג, בו אני עורכים שולחנות מקושטים בפרחים
ועליהם שפע פירות משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל.
הידעת גם ש:
כנסת ישראל "נולדה" גם היא בט"ו
בשבט.
ישיבתה הראשונה של הכנסת התקיימה
בט"ו בשבט תש"ט - 1949.
נשיא המדינה הראשון, חיים וייצמן,
פתח את הישיבה באומרו:
"ברגש של יראת כבוד והדרת
קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת
ישראל הראשונה".
רוב נבחרי הכנסת הגיעו לישיבה
בירושלים מהשפלה, ובדרכם עצרו בשער הגיא ונטעו שם עצים.
קביעת תאריך ראש השנה לאילנות
נעשה מתוך התבוננות בטבע - ואכן בחודש שבט מתחיל לבלובן של
אילנות הפרי.
ומה ראו צורך
בראש השנה לאילנות?
למעשה תאריך זה
היה מיועד לחקלאים כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך
הפרשת מעשר.
על פי חוקי המקרא
חוייבו החקלאים בארץ בנתינת תרומות ומעשרות בכל שנה. לטובת
העניים והנזקקים:
היה צורך לקבוע
מועד בו מתחילה שנה חקלאית חדשה של פירות האילן - כי אין
תורמים פירות האילן משנה זו לשנה אחרת אלא תורמים מפירות שנה
זו לאותה שנה, וט"ו בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת
ואת תחילתה של שנה אחרת, לגבי הפרי.
"עַשֵׂר
תְּעַשֵׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיוֹצֵא הַשָׁדֶה
שָׁנָה שָׁנָה"
(דברים י"ד כב')
