עץ השקד

השקדיה פורחת

פרחי השקדיה קשורים אצלנו עם ראש השנה לאילן, ט"ו בשבט.

אם כי השקד אינו נמנה עם שבעת המינים בהם השתבחה ארצנו, הוא נמנה עם הפירות המשובחים מזמרת הארץ. 

עץ השקד נזכר פעמים מספר במקרא:

בראשית מ"ג, 11 - "קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בוטנים ושקדים"

שמות כ"ה 31 - 34 -  "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה... שלושה גביעים משוקדים בקנהב האחד כפתור ופרח... ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה"

ירמיהו א' 11 - 12 - "ויהי דבר ה' אלי לאמור: מה אתה רואה ירמיהו? ואומר: מקל שקד אני רואה. ויאמר ה' אלי: היטבת לראות, כי שוקד אני על דברי לעשותו".

קוהלת י"ב 5 - "וינאץ השקד, וסתבל החגב ותפר האביונה, כי הולך האדם אל בית עולמו"

השקד מקדים להוציא פרחיו לפני עצי הפרי האחרים והוא הפך אצלנו לסמל ראשית הפריחה בארץ ישראל.

מספרת האגדה מדוע ניבחר השקד לראשון הפורחים:

כשהודיע אלוהים לירמיהו שעליו לבשר לבני ישראל על חורבנם, נתן בידיו שקד ואמר: "כי שוקד אני על דברי, לעשותו".

הצטער מאוד השקד שנבחר למבשר החורבן, וקבל בפני ה'. ריחם עליו ה' והבטיח שהוא, השקד, יהיה הראשון בין מבשרי הגאולה, לכשתבוא.

וכך בכל שנה מתעורר השקד מתרדמת החורף, פורח ומהודר, מלא תקווה שאולי, אולי השנה יבשר על הגאולה..... (?)

פריחת השקד היא חלק מהנוף ומהתרבות הישראלית - חוגגים לשקדיה, שרים לה שירים, ומרבים לציירה.

מוצאו של עץ השקד מאסיה. עץ השקד היפה נמנה על משפחת הוורדים, פריחתו ורדרדה-לבנה ומרהיבת עין.

השקד מלבלב ופורח בפברואר, ואת פריו הוא נותן באוגוסט.

העץ מניב פירות החל מהשנה הרביעית לאחר שנישתל והוא מגיע לתנובתו המלאה בשנה השביעית. פרי השקד גדל בתוך מעטה ירוק הנקרא שומר. עם הבשלתו המלאה באוגוסט (6 חודשים מפריחתו) מתפשט השומר, ומתוכו בוקע השקד הבשל בקליפתו הקשה ובתוכו הזרע שהוא החלק האכיל.