אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

  בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָה וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.
  גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע  כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.
  דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים  וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
  הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר  מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.
  וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ  וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.
  זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ  מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
  חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ  וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.
  טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ  לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
  יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר  וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.
  כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי  וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
  לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.
  מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ  שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
  נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ  בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.
  סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר  וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
  עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁה וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.
  פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה  וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.
  צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ  וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.
  קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ  בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.
  רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל  וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
  שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

"אשת חיל" הוא שיר הלל, ששר שלמה המלך, לאשה ולאם היהודיה.

תכונות "אשת חיל" נכתבו לעל פי סדר אותיות האלפבית העברי.

"אשת החיל"  הנה חרוצה וחכמה. רבים ומגוונים עיסוקיה של אשת החיל - חסד וסיוע, הוראה וחינוך, דאגה לצורכי הבית, טיפוח עצמה, ביתה ובני ביתה.

השיר מושמע בערב ליל שבת, לנוכח  השולחן אותו ערכה האישה, מפה לבנה נרות דולקים, כלים נאים, חלות ומטעמים, פרי כפיה.