|
משמעות דתית: עדות לבריאת העולם.
השבת הינה "זיכרון למעשה
בראשית".
ההנמקה היסודית לעצם קיומה של השבת , מקורה בסיפור
בריאת העולם והיא מופיעה בעשרת הדיברות:
"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת
הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם
וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם
הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"
טעם זה בא להדגיש את מציאות השבת, מקיימיה ממלאים
תפקיד של עדים לבריאת העולם על ידי הקדוש ברוך הוא.
בהפסיקנו כל עבודה לקראת שבת, הרינו מתייצבים קבל
עולם ומלואו כאומרים: "הולכים אנו בדרכי הבורא - לאחר שיצר את
העולם בשישה ימים:
"וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל
מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה"
וכך עושים גם אנחנו.
משמעות לאומית: זיכרון ליציאת
מצרים.
השבת "זכר ליצאת
מצרים"
השבת לא ניתנה רק כערך דתי, אלא
גם כערך לאומי ממדרגה ראשונה, כמנומק ב"עשרת
הדיברות":
וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד
חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת".
השבת מסמלת ומזכירה לנו את היציאה מעבדות
לחירות.
המעבר השבועי מן החול אל הקודש, מן העבודה אל המנוחה
כמוהו כמעבר מעבדות לחרות. השבת כמוהו כנס יציאת מצרים, נס
הגאולה של היציאה מחושך לאור, ומשיעבוד לגאולה. כל שבת אנו מעלים
את נס יציאת מצריים מחדש על כל המשתמע ממנו.
משמעות חברתית: שוויון בין בני
האדם
השבת מחנכת לשוויוניות בין בני האדם ולדאגה שווה לכל
ברואי עולם:
"שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ,
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שֵׁשֶׁת
יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם,
הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה
כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ
וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר
בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ,
כָּמוֹךָ. (דברים ה'
11-14).
ציווי זה הוא ביטוי לשיוויון ולצדק חברתי.
הזכות למנוחה בשבת ניתנה לכולם - לגדולים ולקטנים,
לנשים ולגברים, לאדונים ולעבדים ואפילו לבעלי חיים.
גם אלה המצויים כל ימות השבוע בשולי החברה, שווים הם
בשבת.
השבת העלתה את מעמדו של העבד והפועל, ואיפשרה להם
להיות יום אחד בשבוע בני חורין.
השבת באה להדגיש שכל בני האדם שווים בעיניו של האל -
כולם צאצאיו של האדם הראשון, שנברא בששת ימי בראשית, ללא הבדל
מעמד חברתי או מצב כלכלי - וכולם זכאים לחירות
מעבודה.
שבת
מנוחה
המילה "שבת" במקרא, נגזרת מן הפועל
לשבות, שפירושו בלשון המקרא - יום שביתה - הימנעות מכל
עבודה . להפסקת המלאכה יש במקרא גם משמעות של מנוחה - כמו שכתוב
בספר שמות: "וינח [ה'] ביום השביעי".
השבת היא תרומה יהודית מקורית יחידה במינה
ומכרעת בהשפעתה, לתרבות העולם.
בכל ההיסטוריה האנושית, השבת הינה ההישג הסוציאלי
הראשון של האדם העובד.
כבר לפני כ- 2000 העיד יוסף בן מתתיהו, הוא יוספוס
פלביוס:
"אין עיר יוונית, ואין עם שלא חדר אליהם מנהג היום
השביעי שבו אנו שובתים".
ואכן, כל דת קידשה יום אחד בשבוע שבו האדם חורג משגרת
ימי החול - הנצרות קבעה את יום ראשון והאיסלאם את יום
ששי.
המילה "שבת" היא המילה היחידה מבין עשרת
הדיברות, שלא ניתן היה, "בתרגום השבעים", למצוא לה מילה
ביוונית. ומכאן ניתן להסיק - כי השבת המבטאת את קדושת הזמן, הינה
גם המילה הייחודית ליהדות.
|
|
תרגום השבעים: הוא השם שניתן
לתרגום התורה הראשון. התרגום היה לשפה
היוונית.
התרגום נכתב למען העמקת הידע
בקרב היהודים באלכסנדריה, ששפתם באותם הימים הייתה יוונית,
וכן כדי להאדיר את כבודם של כתבי הקודש ועם ישראל בעיני
הגויים.
על "תרגום השבעים" מספרים
שהוא נעשה על ידי 72 זקנים יהודים, שישבו ב- 72 חדרים
נפרדים וסגורים, וכולם סיימו את התרגום לאחר 72
ימים. כשהשוו בין התרגומים, נמצא שכל אחד מבין המתרגמים
יצר תירגום אחד ואחיד.
מאוחר יותר, לפי המשוער בשלהי
המאה השנייה לפני הספירה, נתרחב התרגום , וכל ספרי
המקרא תורגמו ליוונית.
תרגום השבעים, הוא התרגום
השלם הקדום ביותר
שבידינו. | | 
